סוגים שונים של מערכות כוונון מוזיקלי

מה זה כוונון?

מטרת הכוונון היא ליישר כלי נגינה עם התדר של תו ספציפי. העומק הזה של ההבנה של יסודות המוזיקה הוא מה שמפריד בין אנשי מקצוע לחובבנים. וכדי להשיג זאת, תחילה עליך לדעת את היסודות של אופן יצירת המוזיקה. כשחושבים על זה, מוזיקה היא פשוט סדרה של תנודות שהאוזניים שלנו יכולות לפרש כקול. ניתן לפרק את הצליל שאנו שומעים לשני מרכיבים בסיסיים, גובה הצליל ותדרים. גובה הצליל הוא התדר הבסיסי של הצליל, ותדרים הם מספר הרעידות בשנייה. ניתן לפרק את התדרים הללו לתווים, שהם שילובים של אוקטבות שונות.

סוגי מערכות כוונון

פשוט אינטונציה היא מערכות הכוונון המוזיקליות העתיקות והבסיסיות ביותר. הוא מבוסס על סולם מוזיקלי טהור הנקרא סולם צודק, המשתמש רק בטונים שלמים או במרווחים של תווים של מספר שלם. התדירות של התו עומדת ביחס ישר לתדר של הטון המוזיקלי הטהור שמתנגן, או במילים אחרות, התדר של הטון המוזיקלי הטהור הוא הבסיס של הסולם הצודק. הסולם הפשוט הוא ליניארי, כלומר אם צליל אחד הוא 1, אז הצליל הבא הוא 2 וכן הלאה. בגלל הליניאריות הזו, לכל צליל בסולם הצודק יש אותו תדר.

כוונון פיתגורי

כוונון פיתגורי היא מערכת שנועדה לפתור חלק מהבעיות המתעוררות במערכת הצדקה. פיתגורס, המתמטיקאי היווני שפיתח לראשונה את הרעיון של סולם צודק, הבחין שאם מיתר נלקח, גלי הקול יוצרים דופק קבוע בתדר התהודה של המיתר. אם מיתר נוסף ממוקם ליד הראשון כך שהוא רוטט באהדה עם המיתר הראשון, אז שני המיתרים ייצרו תדרים חדשים בכפולה כלשהי של התדרים המקוריים. התדרים בתהודה יהיו האוקטבה החדשה, פי 2 מהתדר המקורי או פי 4 מהתדר המקורי. תפיסה זו של ריבוי תדרים כבסיס למערכת כוונון אומצה על ידי מערכת תורת המוזיקה ההודית המוקדמת Bharata Natya. הוא שוכלל עוד יותר על ידי המתמטיקאי היווני פיתגורס, שחשב שניתן להשתמש ביחסי התדרים באוקטבות שונות ליצירת סולם מוזיקה אידיאלי. ועם הרעיון הזה, נולדה מערכת הכוונון המוקדמת ביותר ששימשה במוזיקה המערבית, כוונון פיתגורי.

טמפרמנט בטון ממוצע

טמפרמנט גוון ממוצע היא מערכת כוונון נוספת שאומצה על ידי כמה מוזיקאים קלאסיים כמערכת כוונון "בחירה שנייה". הנחת היסוד של הטמפרמנט הזה היא שהוא יוצר יחס של תדרים הדומה מאוד למערכת כוונון טמפרמנט שווה של 12 גוונים. על מנת ליצור טמפרמנט זה, נלקח "ממוצע" בין התדרים של הטון A (או האוניסון) לבין הטון E (או האוקטבה). זה אומר שהמזג של הממוצע הזה הוא "גוון ממוצע". בטמפרמנט של טון ממוצע, החצאי טונים עדיין מקובצים ליחסים טבעיים של תווים של מספר שלם, והם עדיין נקודת התחלה טובה לכיוונון. אבל ה"ממוצע" הוא הסטייה ממערכת כוונון הטמפרמנט השווה, מה שהופך את טמפרמנט הטון הממוצע למערכת כוונון "בחירה שנייה" עבור מוזיקאים מקצועיים רבים.

מזג שווה

טמפרמנט שווה היא הנפוצה והקלה ביותר לשימוש מבין מערכות הכוונון המשמשות במוזיקה מודרנית. מערכת זו משתמשת ביחס המדויק של התדרים עבור כל התווים, לא משנה באיזו אוקטבה הם נמצאים. היא משתמשת בסדרה מסוימת של צלילים כך שכל צליל מכוון לתדר אחיד, וסדרת הצלילים המשמשת מבוססת על פיבונאצ'י סדר פעולות. סדרת צלילים זו יכולה ליצור את אותם צלילים מוזיקליים באמצעות גלי קול טבעיים או מלאכותיים, וניתן להשתמש בהם גם ליצירת כלי נגינה. באמצעות מערכת כוונון טמפרמנט שווה, ניתן לייצג את הצלילים הללו על ידי מספרים. לדוגמה, אם 2 הוא תו הבסיס וסדרת הצלילים היא: 2, 4, 6, 8, 10, 12 וכו', אז התו ה-12 הוא 20Hz, או 840Hz.

ההשפעה של כוונון על מוזיקה

העובדה שאנו מסוגלים לחוות מוזיקה בכלל היא עדות לכושר ההמצאה של בני האדם. אנו מסוגלים לשמוע ולפרש רטטים כקול, ואנו מסוגלים ליצור מוזיקה בתגובה לרטטים הללו. החלק החשוב ביותר בחוויה הזו הוא שנוכל לחוות אותה ביחד, עם אחרים סביבנו. כאשר אנו נמצאים באולם קונצרטים או באולפן, לעתים קרובות נשמע את המומחים מדברים על ההשפעה של כוונון על מוזיקה. זהו נושא מרכזי בתחום המוזיקה, והמומחים ידונו במערכות הכוונון השונות וביתרונותיהן וחסרונותיהן. הם גם ידונו בדרכים שבהן מערכות כוונון שונות משפיעות על המוזיקה שאנו שומעים. חלק מהנושאים החשובים ביותר כוללים את האופן שבו כוונון משפיע על הרמוניה והדרך בה הוא משפיע על המנגינה.